זמנים חדשים מתרגשים עלי.
אחרי 11 שנים של עבודה בחברת גאמידור דיאגנוסטיקה, אחרי 11 שנים(!), הגיע הזמן להמשיך הלאה.
ואללה לא האמנתי שאחזיק כל כך הרבה שנים במקום עבודה אחד. אני בא לשלוש שנים, חשבתי, שלוש שנים הפכו לחמש ואז לשבע ובום, 11 שנים.
11 שנים האלו מייצגות עבורי אלפי חוויות, חלקם טובות חלקם פחות, תקופות של לחץ, פרויקטים, תהפוכות עליות, ירידות, מלחמות והסכמי שלום התעקשויות וויתורים, גדילת החברה פי שתיים וצמצום בחצי לאחר כמה שנים.
בשנים האחרונות פתחתי יכולות שלא היו יכולות להגיע בתחילת הדרך, מבלי שאעבור בכל שערי ההתמודדויות שעברתי, התחושה הזאת שהמידע הטכנולוגי שצברתי עם השנים יושב שם טוב יחד עם ההבנה שאין סוף לטכנולוגיה ולחידושים, הביאה לסוג חשיבה אחר, חשיבה אסטרטגית, ניהולית, התחלתי להבין איך דברים צריכים להתנהל, איך הם צריכים להיראות והכי חשוב מה (ואיך) צריך לעשות תכלס כדי להגיע לזה.
היכולות האלו הגיעו למיצוי פה בחברת האם שלי, בבת זוג הקבועה שלי, למי שעתידה להיות האקסית המיתולוגית שלי, גאמידור וכך רצה הגורל שפרויקט גדול הסתיים והחלה בתקופה האחרונה גלישה איטית ומתוקה אל עבר אזור הנוחות שלי.
בתוך 11 השנים האלו הגיעו לחיי 5 ילדים עם בת זוגתי היפה וחכמה שתחיה. 11 שנים של ג'יגלוגים בין פרויקטים למסיבות חנוכה, בין ישיבות בוקר לפיזורי בוקר ובין ספירות מלאי למסיבות סילבסטר.
גדלתי המון בשנים האלו, למדתי רבות מהאפשרויות שניתנו לי בחברה לבטא את עצמי, את החוזקות והכישרונות שלי ועל כך תודתי לה מעומק ליבי.
הקמתי מחלקת מערכות מידע מאפס וביחד עשינו פרויקטים רבים. כולם תמיד היו מאתגרים ומעניינים. כשמטרה הייתה תמיד לתמוך במטרות העסקיות של החברה בעזרת פלטפורמות טכנולוגיות ואוטומציות תהליכיות. לעיתים נסקנו ולעיתים התרסקנו אבל תמיד קו הטרנד היה בעלייה ליניארית מרגשת ויפה.
אבל גם זה בסוף נגמר והגיע העת. הגיע העת לזוז, לצאת מאזור הנוחות הכל כך מפתה, לצאת אל עבר עולם של אפשרויות והזדמנויות.
התזוזה הזאת מוכרת לי, וואי וואי זה מפחיד… ההרגשה נעה בין אופטימיות קוסמית והתרגשות, ביטחון בעצמי ביכולות שלי למול פחד, חוסר וודאות וחרדת נטישה.
זה מדהים איך היקום מזיז דברים שלא רוצים לזוז.
התנועה מתבקשת ואני נאלץ להסכים לה.
תודה מיוחדת לגברת אחת מאיה ג'ייקובס שהאמינה בי וביכולותיי מהרגע הראשון ולאורך כל הדרך, תמכה והייתה עוגן עבורי בחברה, תודה לך.
אז תודה רבה לך גאמידור על 11 שנים של חוויות, למידה והתפתחות. אני מודה לך על השנים, מאחל לך רק טוב ויודע שזה הדדי.
אז, עולם, אני פתוח להזדמנויות! קדימה לדבר הבא.
ולסיום, תזכורת לעצמי:
זכור את התזוזה הקודמת מאזור הנוחות, הסתכל אחורה והיזכר כמה נדרש, מועיל וחשוב זה היה עבורך ועבור המשפחה.
זכור את הנסיקה המטאורית שבאה בעקבות התזוזה הזאת ושחרר.
תהנה מהדרך, הסתכל ימין ושמאל, אל תפספס להתבונן ביופי, תראה את העצים והפרחים גדלים ומשגשגים תוך כדי הליכה בשביל אל עבר המטרה.
המטרה, תהיה אשר תהיה, היא רק עוד צומת בה היקום יבקש ממך לזוז, שוב, מאזור הנוחות אל עבר המטרה הבאה.
בהצלחה ואהבה
דודי
