איך בוחרים עובדים?
איזה משקל לתת למקצועיות של המועמד? מה אם המועמד לא שולט בכל הטכניקות שמופיעות המודעת דרושים אבל אתה רואה מולך בן אדם מלא אמביציה עם יחסי אנוש מעולים?
מניסיוני למדתי שלאו דוקא אותו מקצוען, שקורות החיים שלו מנצנצים מעל כולם ובד"כ גם יבקש הכי הרבה כסף, יהיה הבחירה הנכונה לתפקיד. המקצוע שלנו, ולא משנה כרגע איזה תחום, הוא תפקיד עגול והוליסטי ונדרשת ורסטיליות רבה כדי לצלוח אותו.
גם אם אתה מתכנת שיושב כל יום מול המסך וכותב קוד, אתה נדרש לעבוד עם הצוות שלך, לדווח לממונה שלך, לעמוד בזמנים ואפילו ללמוד לכתוב מיילים לקולגות שלך בצורה שיבינו אותך.
אולי זה נשמע מובן מאליו לחלקינו, אבל פגשתי רבים שהיו מעולים בדבר האחד הזה שהם יודעים לעשות, אם זה לתכנת או לפתור בעיות מחשוביות או כל שירות אחר, שפשוט לא ידע איך לעשות את כל הדברים ביחד.
פעמים רבות ישבו מולי אנשי מקצוע מדופלמים למשרה כזאת או אחרת ולא הצליחו להעביר את עצמם, את האדם שהם בראיון. הם ידעו לספר על איזה ניסיון יש להם, איפה הם למדו, איזה פרוייקטים הם עשו, אבל ברגע שאתה מתקיל אותם בשאלה אישית הם נאלמים. מה הם שלושת היתרונות הכי גדולים שלך? מה שלושת האתגרים הכי גדולים שצלחת? (גם אחד עובר…).
אני טוען שהבן אדם חשוב מהמקצוע, שהיחסי אנוש חשובים מהידע והמקצועיות. יודעים מה מקצועיות אמיתית כוללת בתוכה בן אדם שלם שיודע גם לנהל, לנהל את עצמו לכל הפחות.
להבדיל מראיונות עבודה מול אנשים מדופלמים, ראיון עבודה עם בן אדם שמשדר אמביציה, רצון ללמוד, מתקשר איתך ברמה האישית ויודע איך להציג את עצמו, עובר אצלי בענק מבלי לרדת לרזולוציות עמוקות מדי מבחינה מקצועית.
בואו נדייק, הכל זה בהנחה שאותו בן אדם הוא אמין (תמיד בודק המלצות) ושקורות החיים שלו מתאימים מבחינה מקצועית. לא פעם ראיתי אנשים שנראו מעולה גם בקורות חיים וגם ראיון מעולה שבסוף היו פלופ גדול. הכל יכול להיות, הכל יכול לקרות אבל לדעתי בשאלה האם לבחור מקצועיות או אנושיות ללא ספק התשובה היא אנושיות.
מה אתם חושבים?